Scholars Gateway: Definition יָדִין

Close

Login

Close

Sign in

Sign in using your Scholars' Gateway account

Email:		*
Password:		*
	Forgot Password?

Or sign in using another account

Scholars Gateway

Recently visited

Definition יָדִין

Definition בְּהֶמְתָּם

Donate

Word Parsed:	יָדִין
Parts of Speech:	Verb Qal Imperfect 3^rd Mas. Sing.
Root:	דין
Strong's Number:	H1778
Infinitive Definition:	1. (P'al) to judge 2. (Qal)
Transliteration:

First occurrence in each book:

דָּן יָדִין עַמֹּו כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

Deuteronomy 32:36

כִּֽי־יָדִין יְהוָה עַמֹּו וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזֽוּב׃

יְהוָה יֵחַתּוּ [מְרִיבֹו כ] (מְרִיבָיו ק) [עָלֹו כ] (עָלָיו ק) בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהוָה יָדִין אַפְסֵי־אָרֶץ וְיִתֶּן־עֹז לְמַלְכֹּו וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֹֽו׃ פ

כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִֽתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּֽיר׃

יְהוָה יָדִין עַמִּים שָׁפְטֵנִי יְהוָה כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָֽי׃